Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 96a
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָצֵאת לָא בָּעֵי כַּוּוֹנָה, וְהָכָא לַעֲבוֹר מִשּׁוּם ''בַּל תּוֹסִיף'' קָמִיפַּלְגִי, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: לַעֲבוֹר מִשּׁוּם ''בַּל תּוֹסִיף'' לָא בָּעֵי כַּוּוֹנָה. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: לַעֲבוֹר מִשּׁוּם ''בַּל תּוֹסִיף'' בָּעֵי כַּוּוֹנָה.
Traduction
And if you wish, say instead that everyone agrees that to fulfill a mitzva one does not need intent, and here they disagree with regard to the condition needed to violate the prohibition: Do not add to mitzvot of the Torah. As the first tanna holds that one does not need intent to violate the prohibition: Do not add to mitzvot. One who dons another pair of phylacteries transgresses the prohibition against adding to mitzvot even if he does not don them with the intention of fulfilling the mitzva. And Rabban Gamliel holds that in order to violate the prohibition: Do not add to mitzvot, one needs intent to perform a mitzva. Since in this case one’s intention is merely to move the phylacteries to a safer place, he may don a second pair.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא. לענין לצאת כולי עלמא לא פליגי דידי חובתיה נפיק אע''ג דלא איכוון ולענין בל תוסיף פליגי לת''ק כי היכי דלענין מפיק נפיק לענין בל תוסיף נמי עבר ולרבן גמליאל אי לא מכווינן למצוה לא עבר:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִי דִּסְבִירָא לַן דְּשַׁבָּת זְמַן תְּפִילִּין — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא לַעֲבוֹר בָּעֵי כַּוּוֹנָה וְלָא לָצֵאת בָּעֵי כַּוּוֹנָה.
Traduction
And if you wish, say instead that the dispute may be explained as follows. If we were to maintain that Shabbat is a fit time for donning phylacteries, everyone would agree that one does not need intent to violate the prohibition against adding to mitzvot, nor does one need intent to fulfill a mitzva. In this case, one’s intention has no bearing on his action.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא אי סבירא לן. דלכ''ע שבת זמן תפילין לא לעבור ולא לצאת בעי כוונה ואיכא בל תוסיף אלא שבת לאו זמן תפילין הוא ובהא פליגי דת''ק סבר שלא בזמנו נמי אפילו בלא כוונה מצוה היא ותוספת עמה ולרבן גמליאל שלא בזמנו ואינו מתכוין אין כאן רמז מצוה ואין כאן תוספת:
וְהָכָא בְּ''לַעֲבוֹר שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ'' קָמִיפַּלְגִי. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: לָא בָּעֵי כַּוּוֹנָה. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: לַעֲבוֹר שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ בָּעֵי כַּוּוֹנָה.
Traduction
However, here, they disagree with regard to the condition for violating the prohibition against adding to a mitzva not in its proper time, i.e., when a mitzva is performed not at its prescribed time. The first tanna holds that if the act of a mitzva is performed not in its proper time, one does not need intent; that is, even if one does not intend to perform the mitzva he nonetheless violates the prohibition against adding to mitzvot by his action alone. Consequently, in this case, a person may not don more than one pair of phylacteries. And Rabban Gamliel holds that to violate the prohibition against adding to a mitzva not in its proper time, one needs intent to fulfill the mitzva. Without such intent one does not violate the prohibition, and therefore in this case he may don a second pair of phylacteries.
אִי הָכִי, לְרַבִּי מֵאִיר זוּג אֶחָד נָמֵי לָא.
Traduction
With regard to this last explanation the Gemara asks: If so, according to the opinion of Rabbi Meir one should not even don one pair of phylacteries. According to Rabbi Meir’s opinion, one who does so violates the prohibition against adding to mitzvot merely by donning one pair, since he is fulfilling the mitzva of phylacteries at a time when he is not commanded to do so.
Rachi non traduit
זוג אחד נמי לא. דיש כאן תוספת שמוסיף שבת על החול למצות תפילין:
וְעוֹד: הַיָּשֵׁן בַּשְּׁמִינִי בְּסוּכָּה יִלְקֶה! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא.
Traduction
And furthermore, according to this opinion, one who sleeps in a sukka on the Eighth Day of Assembly should be flogged for violating the prohibition against adding to mitzvot, as he adds to the mitzva of: ''You shall dwell in booths for seven days'' (Leviticus 23:42). Yet the Sages instituted that outside of Eretz Yisrael, Jews must observe Sukkot for eight days, even though one who sleeps in a sukka on the eighth night outside of Eretz Yisrael transgresses a Torah law. Rather, it is clear as we originally answered, i.e., you must accept one of the other explanations.
Rachi non traduit
ועוד הישן בשמיני בסוכה ילקה. דמוסיף שמיני על השביעי ואנן מיתב יתבינן בשמיני בספק שביעי לכתחלה אלא שלא בזמנו בלא כוונה לאו תוספת הוא ולהכי שרינן דאי שמיני הוא לא מכוינן למצות סוכה:
מחוורתא כדשנינן מעיקרא. בשבת זמן ולאו זמן תפילין הוא קא מיפלגי:
וּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ שַׁבָּת זְמַן תְּפִילִּין? רַבִּי עֲקִיבָא. דְּתַנְיָא: ''וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה''. ''יָמִים'' — וְלֹא לֵילוֹת. ''מִיָּמִים'' — וְלֹא כָּל יָמִים, פְּרָט לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
Traduction
Since the topic of phylacteries was discussed, the Gemara continues to explore this issue. Whom did you hear who said that Shabbat is a fit time for donning phylacteries? It is Rabbi Akiva, as it was taught in a baraita with regard to the end of the section in the Torah beginning with: ''Sanctify all firstborns to me'' (Exodus 13:2), which deals with the mitzvot of the Paschal lamb and phylacteries: ''And you shall observe this ordinance in its season from year [miyamim] to year'' (Exodus 13:10), which indicates that these mitzvot apply during the days [yamim] and not during the nights. Furthermore, the letter mem in ''from year'' [miyamim] teaches: But not on all days; this excludes Shabbat and Festivals, on which phylacteries are not worn. This is the statement of Rabbi Yosei HaGelili.
Rachi non traduit
ומאן. תנא דשמעת ליה דאמר שבת זמן תפילין דמוקים מתני' אליביה:
ושמרת את החוקה. בפרשת קדש לי כתיב והיא אחת מד' פרשיות של תפילין:
Tossefoth non traduit
ושמרת את החוקה הזאת. מכאן אור''ת דאפי' בני מערבא דהוו מברכין כשהיו חולצין תפילין לשמור חוקיו היינו דוקא כשחולץ סמוך לחשיכה משום דלילה לאו זמן תפילין הוא דאהא כתיב חוקה מיהו לא קי''ל הכי ואין צריך לברך אפי' חולצן משום לילה דקי''ל כר' עקיבא דאמר לא נאמרה חוקה זו אלא לענין פסח בלבד ובהקומץ רבה (מנחות לו, ב) פסקינן דלילה זמן תפילין עד שעת שינה ורב אשי ורבינא מסקי התם הלכה ואין מורין כן אלא כל הלילה זמן תפילין כרבי עקיבא דשמעתין:
ימים וכו' פרט לשבתות וי''ט. נראה דאדרש' דלאות על ידך דבסמוך קא סמיך ולכאורה אין להניח תפילין בחוה''מ שא''צ אות דאסור במלאכה בדבר שאינו אבד ועוד דחייב בסוכה בחג ובפסח אסור באכילת חמץ וכן פסקו בהלכות גדולות אבל בירושלמי (פרק אלו מגלחין הלכה ד) משמע דצריך להניח דגרס ההוא גברא דאבד תפילין אתא לקמיה דרב חננאל שדריה לקמיה דרבה בר בר חנה אמר ליה לספרא זיל הב ליה תפילך ואת כתוב לך דתנא כותב אדם תפילין לעצמו אתא לקמיה דרב א''ל זיל כתוב ליה להדיא מתני' פליגי עליה דרב כותב אדם תפילין לעצמו אבל לאחרים לא רב פתר להניח פירוש מעמיד המשנה שרצה להניח לאחר המועד אבל לצורך המועד יכול לכתוב אף לאחרים וכן עמא דבר עוד מביאין ראיה מספ''ק דביצה (דף טו.) גבי משלחין תפילין:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא נֶאֱמַר חוּקָּה זוֹ אֶלָּא לְעִנְיַן פֶּסַח בִּלְבַד.
Traduction
Rabbi Akiva says: This ordinance is stated only with regard to the Paschal lamb, and it does not refer to phylacteries at all. According to Rabbi Akiva, there is no reason to refrain from donning phylacteries on Shabbat and Festivals.
Rachi non traduit
אלא לענין פסח. דאיירי בה לעיל מינה והאי מימים ימימה משנה לשנה דמתרגמינן מזמן לזמן אלמא מדלא דריש ר' עקיבא האי קרא בתפילין ש''מ דס''ל לילה ושבת זמן תפילין דלא קא ממעט להו קרא:
וְאֶלָּא הָא דִּתְנַן: הַפֶּסַח וְהַמִּילָה מִצְוַת עֲשֵׂה — לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאִי רַבִּי עֲקִיבָא — כֵּיוָן דְּמוֹקֵי לָהּ בְּפֶסַח, לָאו נָמֵי אִיכָּא, כִּדְרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעַאי. דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעַאי: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ''הִשָּׁמֶר'' ''פֶּן'' וְ''אַל'' — אֵינוֹ אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה!
Traduction
The Gemara asks: But with regard to that which we learned in a mishna that the Paschal lamb and circumcision are positive mitzvot, let us say that this statement is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. The reason for this claim is that if you say this teaching is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, since he establishes this verse as referring to the Paschal lamb, this would mean that in failure to bring this offering there is also the violation of a negative mitzva, in accordance with the principle that Rabbi Avin said that Rabbi Elai said. As Rabbi Avin said that Rabbi Elai said: Any place where it is stated: Observe, lest, or do not, this means nothing other than a negative mitzva, as these are negative terms. Consequently, the verse ''You shall observe this ordinance,'' which refers to the Paschal lamb, constitutes a negative mitzva.
Rachi non traduit
והא דתנן. בפ''ק דכריתות [דף ב.]:
הפסח והמילה. אע''פ שיש בהן כרת הואיל ואין בהן לאו אלא מצות עשה הן אין מביאין על שגגתן חטאת שאין חטאת באה אלא על לאו דכרת כדכתיב (ויקרא ד) אשר לא תעשינה וגו':
לאו נמי איכא. דהא כתיב ושמרת וכל שמירה אזהרת לאו היא כדר' אבין:
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, ''הִשָּׁמֶר'' דְּלָאו — לָאו, ''הִשָּׁמֶר'' דַּעֲשֵׂה — עֲשֵׂה.
Traduction
The Gemara rejects this: Even if you say that Rabbi Akiva holds that no negative mitzva applies to the Paschal lamb, it is not difficult, as an additional principle must be taken into account. Although it is true that the term observe with regard to a negative mitzva indicates the presence of another negative mitzva; that same term observe with regard to a positive mitzva has the force of a positive mitzva, as the Torah is warning adherents to take special care in the observance of a mitzva. The word observe in connection with the Paschal lamb is an example of this type of positive mitzva.
Rachi non traduit
השמר דלאו לאו והשמר דעשה עשה. פירוש השמר שלא תעשה כן כגון השמר לך פן תכרות ברית וגו' (שמות ל''ד:י''ב) השמר לך פן תנקש וגו' (דברים י''ב:ל') השמר בנגע הצרעת (שם כד) שלא יקוץ בהרתו השמר דעשה כי האי ושמרת את החוקה:
Tossefoth non traduit
השמר דעשה עשה. ואפי' ר' יוחנן דאמר בהקומץ רבה (מנחות לו, ב) השמר דעשה נמי לאו הוא ולהכי המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בלאו מודה הוא שאם לא הניח ביום שאינו לוקה דלענין הנחת היום השמר דעשה עשה הוא כמו לענין עשיית פסח דאמר הכא דהוי עשה משום דהוי קום עשה ודוקא לענין הנחת תפילין בלילה קאמר ר' יוחנן דלאו הוא דהוי כמו השמר בנגע הצרעת דחשיב ליה לאו בפ' אם לא הביא (שבת קלב, ב) אע''ג דכתיב לשמור ולעשות משום דפירושו לאו הוא השמר שלא תקוץ:
וְסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא שַׁבָּת זְמַן תְּפִילִּין הוּא?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַנִּיחַ אָדָם תְּפִילִּין בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ'', מִי שֶׁצְּרִיכִין אוֹת, יָצְאוּ אֵלּוּ — שֶׁהֵן גּוּפָן אוֹת.
Traduction
The Gemara returns to the issue at hand: And does Rabbi Akiva really hold that Shabbat is a time for donning phylacteries? Wasn’t it taught in a baraita that Rabbi Akiva says: I might have thought that a person should don phylacteries on Shabbatot and Festivals. Therefore, the verse states: ''And it shall be for a sign for you on your arm, and for a remembrance between your eyes, so that God’s law shall be in your mouth; for with a strong arm God brought you out of Egypt'' (Exodus 13:9). The obligation to don phylacteries applies when Jews require a sign to assert their Judaism and their status as the Chosen People, i.e., during the week, excluding Shabbat and Festivals, as they are themselves signs of Israel’s status as the Chosen People and a remembrance of the exodus from Egypt. Consequently, no further sign is required on these days. This teaching proves that Rabbi Akiva maintains that Shabbat is not a fit time for donning phylacteries.
Rachi non traduit
מי שצריכין אות. ימים שישראל צריכין להעמיד אות על עצמן להכיר שהם מחזיקים בתורתו של הקב''ה יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקב''ה לישראל דכתיב (שמות ל''א:י''ג) כי אות היא ביני וביניכם:
אֶלָּא הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא: הַנֵּיעוֹר בַּלַּיְלָה, רָצָה — חוֹלֵץ, רָצָה — מַנִּיחַ, דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. יוֹנָתָן הַקִּיטוֹנִי אוֹמֵר: אֵין מַנִּיחִין תְּפִילִּין בַּלַּיְלָה. מִדְּלַיְלָה לְתַנָּא קַמָּא זְמַן תְּפִילִּין — שַׁבָּת נָמֵי זְמַן תְּפִילִּין.
Traduction
Rather, it is this tanna, Rabbi Natan, who maintains that Shabbat is a fit time for donning phylacteries, as it was taught in a baraita: With regard to one who is awake at night, if he wishes he may remove his phylacteries, and if he wishes he may continue to don them, and he need not worry about violating the prohibition against adding to mitzvot. This is the statement of Rabbi Natan. Yonatan HaKitoni says: One may not don phylacteries at night. From the fact that according to the first tanna, Rabbi Natan, night is a fit time for phylacteries, it may be inferred that Shabbat, too, is a time for donning phylacteries, as Rabbi Natan evidently does not accept Rabbi Yosei HaGelili’s limitation based on the phrase: From year to year.
Rachi non traduit
הניעור בלילה. שאין לו לחוש שמא יפיח בתפיליו:
רצה מניח. ואינו כמוסיף על המצוה דלילה זמן תפילין הוא ורבנן הוא דגזור שמא יפיח כשהוא ישן:
מדלילה לת''ק זמן תפילין. אלמא לא דריש מימים ימימה למעוטי לילות דמוקים לקרא בפסח:
שבת נמי זמן תפילין הוא. מההוא קרא גופיה ממעט שבת:
דִּילְמָא סְבִירָא לֵיהּ לַיְלָה זְמַן תְּפִילִּין הוּא, שַׁבָּת לָאו זְמַן תְּפִילִּין הוּא. דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: לַיְלָה זְמַן תְּפִילִּין הוּא, שַׁבָּת לָאו זְמַן תְּפִילִּין הוּא!
Traduction
The Gemara rejects this contention: This is not a conclusive proof, as perhaps he holds that although night is a fit time for phylacteries, Shabbat is not a fit time for phylacteries. As we have heard that Rabbi Akiva said that night is a time for phylacteries, because he does not accept the limitation of ''from days to days,'' and yet he maintains that Shabbat is not a time for phylacteries, as no sign is required on Shabbat. It is therefore possible that Rabbi Natan holds the same opinion.
Rachi non traduit
ודילמא סבירא ליה לילה זמן תפילין. דלא דריש מימים ימימה לענין תפילין אבל שבת לאו זמן תפילין הוא ונפקא ליה מוהיה לך לאות כדנפקא ליה לר''ע לעיל דמוקי מימים ימימה לפסח דלא ממעט לילה מימים וקא ממעט שבת מוהיה לך לאות:
אֶלָּא הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא: מִיכַל בַּת כּוּשִׁי הָיְתָה מַנַּחַת תְּפִילִּין וְלֹא מִיחוּ בָּהּ חֲכָמִים, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לָרֶגֶל וְלֹא מִיחוּ בָּהּ חֲכָמִים. מִדְּלֹא מִיחוּ בָּהּ חֲכָמִים — אַלְמָא קָסָבְרִי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא הִיא.
Traduction
Rather, we must say that it is this tanna who maintains that Shabbat is a time for phylacteries, as it was taught in a baraita: Michal, daughter of Kushi, King Saul, would don phylacteries, and the Sages did not protest against her behavior, as she was permitted to do so. And similarly, Jonah’s wife would undertake the Festival pilgrimage and the Sages did not protest against her practice. From the fact that the Sages did not protest against Michal’s donning phylacteries, it is apparent that these Sages hold that phylacteries is a positive mitzva not bound by time, i.e., it is a mitzva whose performance is mandated at all times, including nights and Shabbat. There is an accepted principle that women are obligated in all positive mitzvot not bound by time.
Rachi non traduit
בת כושי. בת שאול כדכתיב (תהילים ז':א') על דברי כוש בן ימיני דהיינו שאול כדאמרי' באלו מגלחין (מו''ק דף טז:):
ולא מיחו בה חכמים. דהוי כתוספת על דברי תורה שפטרה נשים ממצות עשה שהזמן גרמא:
של יונה. בן אמיתי:
שלא הזמן גרמא. אלמא מצות תפילין כל שעה גם בלילה גם בשבת דאי מפקת חד הוי להו זמן קבוע:
Tossefoth non traduit
מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין. בפסיקתא [רבתי פכ''ב] דר' חזקיה בשם ר' אבהו אמרו אשתו של יונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בה חכמים מה שפי' בקונטרס דאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא היו מוחין בידה שנראה כמוסיפה אין נראה לר''י דהא ר' יהודה לית ליה נשים סומכות רשות ושמעינן ליה בפ''ק דסוכה (דף ב:) דאמר הילני המלכה היתה יושבת בסוכה וז' בניה ומיהו יש ליישב דמשום בניה היתה יושבת ולא מיחזי כבל תוסיף אי נמי משום דשמעינן ליה לרבא בפרק ראוהו ב''ד (ר''ה כח, ב) דלעבור שלא בזמנו בעי כוונה ולגבי אשה דלא מיחייבא הוי כשלא בזמנו דכיון דלא מיכווני לה לא עברה אך נראה דוחק ונראה לפרש דטעמא למ''ד דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר ועלייה לרגל משום דמיחזי כמביאה חולין לעזרה או משום ראיית פנים בעזרה שלא לצורך ותקיעת שופר וסמיכה נמי דמעכבין למאן דלית ליה רשות לאו משום דמיחזי מוסיף אלא משום דתקיעה מלאכה דרבנן היא כדאמר בפ' כיסוי הדם (חולין פד, ב) דאין וודאה דוחה שבת וסמיכה אפי' בהקפת יד מיחזי כעבודה בקדשים:
וְדִילְמָא סָבַר לַהּ
Traduction
The Gemara rejects this contention: But perhaps that tanna holds
Tossefoth non traduit
דילמא סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות. מכאן אר''ת דמותר לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא אע''ג דפטורות כמו מיכל בת שאול שהיתה מסתמא גם מברכת אע''ג דר''מ ור' יהודה פליגי עליה כדאמר בסמוך קיימא לן כר' יוסי לגבי תרווייהו ואע''ג דסתם מתני' דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע דלא כר' יוסי דמשמע הא נשים מעכבין כדאמר בסמוך אפ''ה מעשה רב דמיכל בת שאול ואשתו של יונה ועובדא דפרק אין דורשין (חגיגה טז, ב) דהביאנוהו לעזרת נשים כדי לעשות להם נחת רוח ועוד הביא ראיה מהא דאמר רב יוסף בפרק החובל (ב''ק פז, א) מעיקרא מאן דאמר לי הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן דלא מפקדנא ועבידנא כו' ואם במקום שפטור ועושה אסור לברך אם כן אמאי קאמר דהוה עביד יומא טבא והלא מפסיד כל הברכות של כל המצות וק' ברכות בכל יום ולא חשיב ברכה לבטלה כיון שמברך על המצוה שעושה אע''פ שפטור ומיהו אין ראיה מסומא לאשה דסומא מיחייב מדרבנן ומ''מ היה שמח רב יוסף משום דמדאורייתא לא מיפקד ועביד כדמוכח קצת בערבי פסחים (דף קטז:) דקאמר סומא פטור מלומר אגדתא ופריך מרב יוסף ומרב ששת שהיו אומרים הגדה ומוציאין בני ביתם ומשני דקסבר מצה בזמן הזה דרבנן משמע דמיחייבי מדרבנן ולכך היו יכולים להוציא אחרים ומיהו יש לדחות דאפי' רשות יכול להוציא בר חיובא דרבנן כמו קטן דמברך לאביו בפרק מי שמתו (ברכות דף כ:) ועולה למנין ז' ומוציא אחרים מידי מגילה לר' יהודה כדאמר במסכת מגילה (דף יט:) אבל יש לדקדק בפרק הקורא מעומד (מגילה דף כד.) ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע משמע הא ראה אע''ג דהשתא נסתמא פורס על שמע אע''ג דלר' יהודה סומא פטור מכל המצות אלא ודאי מיחייב מדרבנן ויכול לומר קדשנו במצותיו וצונו כיון דמחייב מדרבנן כדאמרי' בפ' במה מדליקין (שבת דף כג.) היכן צונו מלא תסור אבל אשה. דאינה מיחויבת אפי' מדרבנן במצות עשה שהזמן גרמא כדמוכח בהדיא בפרק מי שמתו (ברכות דף כ:) גבי נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה ובריש סוכה (דף ב:) גבי הילני המלכה היכי מצי למימר וצונו ואין לתמוה דסומא חייב מדרבנן ואשה פטרו לגמרי דהחמירו חכמים בסומא משום דהוי ממין בר חיובא ועוד שלא יראה כעו''ג אם היה פטור מכל המצות אבל לאשה כי פטורה נמי לגמרי ממצות עשה שהזמן גרמא אכתי מחויבת בכל שאר מצות וממה שהאשה עולה למנין ז' ומברכת קריאת התורה אע''ג דפטורה מתלמוד תורה כדאמר בפ''ק דקדושין (דף כט.) ובריש בכל מערבין (לעיל עירובין דף כז.) אור''ת דאין זו ראיה דברכת קריאת התורה לאו משום מצות תלמוד תורה שאפי' בירך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך תדע דבמקום שאין לוי כהן קורא במקום לוי ומברך אע''פ שכבר בירך בקריאה ראשונה ומקטן דמברך ברכת המזון אע''פ שהוא פטור אין ראיה לאשה דקטן אתי לכלל חיוב וחייב לחנכו ואינו מוזהר על לא תשא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source